כתבו עלינו
אינטרנט
 
04.02.09 "יקב בזלת הגולן"
אדמת הבזלת הפוריה והעשירה של רמת הגולן. תנאי האקלים המיוחדים לאזור ותהליכי ייצור טבעיים וקפדניים, הם סוד קסמו ואיכותו של יין הקברנה סוביניון המשובח של יקבי בזלת הגולן...
כאשר הגענו ליקב בזלת גולן במושב קדמת צבי במרכז רמת הגולן, היה עלינו לחכות כמה דקות עד שיואב לוי הגיע ליקב, ועוד כמה דקות עד שהתחיל להתחמם בשעת בוקר זאת.
לוי מתגורר כבר 21 שנים ברמת הגולן, לאחר שחיפש מושב בגליל וראה מודעה בעיתון על מושב ברמת הגולן. הוא הגיע לקדמת צבי ועוסק בחקלאות, עם משק אגסים גדול מאוד, כרמים, ורפת חלב.
יקב בזלת גולן שלו מייצר כ- 30,000 בקבוקים בשנה, וחדר החביות שלו מאכלס 130 חביות, עם תמהיל של שני שליש צרפתיות ושליש אמריקאיות.

כאשר לוי הבין שהאורחים לא יעזבו אותו, הוא נכנס לעניינים, הפנינים שפעו מפיו, ואיתן הסיפורים:
"למזלי יוצא לי יין טעים שמוכר את עצמו. זה לא אני אשם, אלה הענבים. אני לא מרגיש שאני גאון. בעצם היקב הזה התחיל כטעות, מתוך תחביב. יום אחד לקחתי 200 ק"ג ענבים ועשיתי יין. שאלתי את ויקטור שינפלד, היינן של יקבי רמת הגולן, איך עושים יין. הוא הסביר לי שצריך לדייק ולשמור על היגיינה. עשיתי 200 בקבוקים, אנשים שתו את היין שלי בבר מצווה של הבן ואמרו: "אחלה יין".
ב- 1998 בצרתי שני טון ענבים, וכבר לא יכולתי לעשות יין בבית. לקחתי מיכל ענק, קיבלתי מחבר מקרר של פרחים, ושם זה כבר היה סיפור, כי כבר לא הלך לערבב עם מגרפה שנשברה משני טון ענבים, אז דרכתי עם הרגליים".

אנחנו פוגשים את האבא אלי (בתמונה עם יואב), שמפרגן לבן מהרגע הראשון, ורואים שכפרפרזה על האמרה הידועה, 'הענב לא נפל רחוק מגפן'. יואב ממשיך בסיפור ההולך ומשתרשר: "מכרתי אז טרקטורים. ניסיתי למכור טרקטור לקבלן ירושלמי, ולא הצלחתי. סיפרתי לו שאני עושה יין. אחרי שבועיים התקשר אלי בנו, ואמר שהוא רוצה לקנות ארגז. אמרתי לו שאני לא מוכר, אבל הוא התעקש ואמר שבא אלי לקנות מירושלים. הוא הגיע ונתתי לו יין ערום – בלי קפסולה ותוויות. אחרי חודשיים טלפון מהמזכירה: "שלח לי 10 ארגזים דחוף" – ככה התחיל היקב. המצאנו שם בזלת הגולן כי הכרמים נטועים על בזלת, ואל היין דיוניסוס נתן לנו את הלוגו ממטבע שנמצאה בגמלא".חזרה לכל הכתבות